בפרשה זו שתי פסקאות : פס ' א ב עוסקים בדיני אבל , ופס ' ג כא במאכלות מותרים ואסורים . נוסח המסורה מסמן הפסקים לפני פס ' א ( המצווה על שמירת קדושה גם באבל ) , לפני הסוגים השונים של חיות המותרות והאסורות באכילה ( ג , ט , יא ) , ואחרי פס ' כא ( סוף רשימת החיות המותרות והאסורות ) . על העדר הפסק בין המבוא לחוקים על מאכל ( פס ' ג ) והסוגים השונים של חיות , השוו לעיל עמ ' . 90 מסיבה לא ברורה , בנוסח שומרון יש הפסקים רק לפני פס ' א , ט , ואחרי פס ' כא . נוסח המסורה ונוסח שומרון כוללים את פס ' כא ( איסור אכילת נבלות ואיסור בישול גדי בחלב אמו ) עם הפסוקים הקודמים , העוסקים בעופות טהורים , אולי כדי להדגיש שההנמקה " כי עם קדוש אתה לה ' אלהיך " באמצע הפסוק מוסבת לא על פסוק זה בלבד אלא על הפרשה כולה . על פי פס ' ב , כא , רק מנהגי אבל והרגלי אכילה שיש בהם משום שמירת הקדושה והטהרה הולמים את מעמדו של עם ישראל כעם קדוש לה ' . אותו נימוק שניתן לאיסורי עבודה זרה לעיל ז , ו , תקף גם ביחס לתחומים אלה . חוקים הנוגעים למנהגי אבל ולהרגלי אכילה באים בתורה גם במקומות אחרים , בהקשרים שונים שעניינם בנושאים שונים (...
To the book