ההוראה השנייה לישראל להתקרב לארץ כנען וקיומה (ב, ב - ג, כט)

ב ב ג ויאמר יהוה אלי לאמר : רב - לכם סב את - ההר הזה פנו לכם ד צפנה : ואת - העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני -עשו ה הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד : אל - תתגרו בם כי לא - אתן לכם מארצם עד מדרך כף - רגל כי - ירשה לעשו נתתי ו את - הר שעיר : אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם -מים ז תכרו מאתם בכסף ושתיתם : כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את - המדבר הגדל הזה זה | ארבעים שנה יהוה ח אלהיך עמך לא חסרת דבר : ונעבר מאת אחינו בני -עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב : ט ויאמר יהוה אלי אל - תצר את - מואב ואל - תתגר בם מלחמה כי לא - אתן לך מארצו ירשה כי לבני - לוט נתתי את - ער ירשה : יא י האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים : רפאים יב יחשבו אף - הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים : ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר - נתן יהוה להם : יג עתה קמו ועברו לכם את - נחל זרד ונעבר את - נחל זרד : יד והימים אשר - הלכנו | מקדש ברנע עד אשר - עברנו את -נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד - תם כל - הדור אנש...  To the book