ספר דברים מגלה אוריינטציה אינטלקטואלית מובהקת . מגמה זו מתבררת כבר בתחילת הספר , כאשר מתחיל משה ' לבאר ' את התורה ( א , ה ) , ובהמשכו , כאשר משה חוזר ומתאר את עצמו כ ' מלמד ' לבני ישראל את החוקים ואת המשפטים ( ד , א , ה ) . כל בני ישראל מצווים ללמוד את התורה וללמדה לבניהם ( ד , ט ; ו , ז , כ כה ; יא , יט ) . מצוה לקרוא את ספר התורה בציבור , לפני כל העם , אחת לשבע שנים ( לא , יא יג ) והמלך מצווה לכתוב לעצמו ספר תורה וללמוד בו כל ימי חייו ( יז , יח יט ) . משה מאיץ בישראל שישמרו את חוקי ה ' ואת מצוותיו , " כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים " ( ד , ו ) . הספר מתייחס לעתים מזומנות לדברים שלמדו בני ישראל מניסיונם האישי . בספר דברים נתפסות תכונות מוסריות ורוחניות – ובמיוחד כאלה הנחוצות להנהגה – כצורות של חכמה . השקפת עולם זו באה לידי ביטוי לא פעם בכתובים שבהם מנסח הספר מחדש דברים שנאמרו בספרי התורה האחרים . כך , משה סומך את ידיו על יהושע וממלאו " רוח חכמה " ( לד , ט ) , בעוד שבבמ ' כז , יח כ העניקה לו אותה פעולה מה ' הוד ' של משה ( כנראה סמכות של מנהיג ); על שרי האלפים , שרי המאות , שרי העשרו...
To the book