התחייבות הדדית בין ה' לבין ישראל (כו, טז-יט)

כו טז היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את - החקים האלה ואת-המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל - לבבך ובכל - נפשך : יז את - יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו יח ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו : ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר - לך ולשמר כל - מצותיו : יט ולתתך עליון על כל - הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם - קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר : פרשת החוקים , על כל פרטיהם , הושלמה . ארבעת הפסוקים שלפנינו מסכמים את חובת בני ישראל לציית לחוקים כולם בלב שלם ומטעימים שהחוקים הם יותר מקודקס משפטי , הם אבני היסוד של הזיקה ההדדית שנוצרה בין ה ' לבין ישראל . זיקה זו אינה מצטמצמת לתחום הרגשי או הרוחני בלבד , שכן היא מצריכה התחייבויות הדדיות בעלות השלכות מרחיקות לכת . עיקר הקשר המילולי בין פסקה זו לבין שתי קודמותיה נוצר על ידי המונח ' האמיר ' בפס' יז יח . הוא נגזר משורש אמ " ר , המופיע לעיל ( פס ' ג , ה , יג ) בבניין קל , שם מדובר במפורש באמירה . הפסקה ממלאת תפקיד במבנה של ספר דברים בכללו , מכיוון שהמשפט המסכם בפס ' טז מזכיר בניסוחו את דברי הפתיחה לחוקים : " ושמרתם לעשות את כ...  To the book