"לא תחסום שור בדישו" (כה, ד)

כה ד לא - תחסם שור בדישו : [ ד ] מלאכת הדישה נעשתה על ידי בהמות , שדשו את גבעולי התבואה ברגליהן , או גררו עליהם מורג ( שמ " ב כד , כב ) , הנקרא גם חרוץ ( יש ' כח , כז ; עמ ' א , ג ) , לוח עץ שבתחתיתו שובצו חצצים או יתדות חדים ( יש ' מא , טו ) . המורג , שהיה מקובל במזרח התיכון עד למיכון , נודע מאיורים ומתעודות בכתב ממיסופוטמיה החל מסוף האלף הרביעי לפסה " נ ( ואינו המצאה של התקופה הרומית , כפי שסברו בעבר ) . הבהמה היתה עשויה לעצור במהלך עבודתה ולאכול מן התבואה בשעה שהיא רעבה ( ראו התיאור בתבליט מצרי עתיק : . ( ANEP , no . 89 החקלאי היה עשוי לנסות למנוע זאת ממנה כדי לחסוך בתבואה או כדי להאיץ בבהמה להמשיך במלאכה . ספר דברים אוסר התנהגות קטנונית כזאת . לדין זה אופי אנושי בדומה לזה של כב , י , בבואה לפתגם " יודע צדיק נפש בהמתו " ( מש ' יב , י ) . על פי דעה אחת בתלמוד ( ב " מ צ , ע " א ) בהמה זמומה עלולה לחוש תסכול ( בלשון התלמוד : " צער " ) בראותה מזון שנמנע ממנה לאוכלו ; על פי יוסף בן מתתיהו ( קדמ ' ד , ח , כא [ [ 233 ) וכן על פי ספר החינוך ( תרא ) , לא יהיה זה הוגן למנוע מן הבהמה את חלקה ב...  To the book