צרור חוקים שרובם מתייחסים לעניים (כד, ו-כב)

כד ו לא - יחבל רחים ורכב כי - נפש הוא חבל : ז כי - ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר - בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך : ח השמר בנגע - הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר -יורו ט אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות : זכור את אשר - עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים : י כי - תשה ברעך משאת מאומה לא - תבא אל - ביתו לעבט יא עבטו : בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את-יב יג העבוט החוצה : ואם - איש עני הוא לא תשכב בעבטו : השב תשיב לו את - העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך : יד לא - תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך טו בשעריך : ביומו תתן שכרו ולא - תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את - נפשו ולא - יקרא עליך אל - יהוה והיה בך חטא : טז לא - יומתו אבות על - בנים ובנים לא - יומתו על - אבות איש בחטאו יומתו : יח יז לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה : וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על - כן אנכי מצוך לעשות את - הדבר הזה : יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהו...  To the book