הענקת מקלט לעבד נמלט (כג, טז-יז)

כג טז יז לא - תסגיר עבד אל - אדניו אשר - ינצל אליך מעם אדניו : עמך ישב בקרבך במקום אשר - יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו : בכל מקום שבו נהגה עבדות היו עבדים שברחו מאדוניהם . חוקי המזרח הקדום אסרו על מתן מקלט לעבדים בורחים , קבעו שכר למי שהחזירו אותם וענשו את מי שהחזיקו בהם ( חוקי אור נמה , סע ' ' ; 17 חוקי לפת אשתר , סע ' ; 13 – 12 חוקי אשנונה , סע ' ; 50 חוקי ח ' מורבי , סע ' ; 20 – 16 חוקי חת , סע ' 24 – 22 [ מלול , קובצי הדינים , עמ ' , ( [ 233 , 114 – 113 , 97 , 67 , 51 ובחוזים בינלאומיים ( כגון בלוחות אללח ' [ [ ANET , pp . 531 no . 5 , 532 no . 2 ) התחייבו המדינות החתומות להסגירם זו לזו ( כגון החוזה שעל קיומו אפשר ללמוד מסיפור הליכתו של שמעי להחזיר את עבדיו הבורחים מגת במל " א ב , לט מ ) . לעומת זאת , החוק שבפסוקים אלה מתיר לעבדים בורחים להתיישב בכל מקום שירצו בארץ ישראל ואוסר להחזירם לאדוניהם ואף אוסר לשעבדם בשנית בישראל . כמעט כל המפרשים מסכימים שהחוק מדבר ב " עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל" ( רמב " ם , ספר המצוות , לא תעשה רנד ); ואמנם מההמשך – " עמך ישב בקרבך " – משתמע שהעבד...  To the book