הטיפול בעצים בשעת מצור (כ, יט-כ)

כ יט כי - תצור אל - עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה תשחית את - עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא כ תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור : רק עץ אשר-תדע כי - לא - עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על - העיר אשר - הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה : במלחמות בעת העתיקה נהגו לעתים להשמיד את מטעי האויב ואת שדותיו , על מנת להחליש את עוצמתו הכלכלית וכך לצמצם את יכולתו לשוב ולהילחם בעתיד הקרוב . ייתכן שהכוונה היתה גם להפעיל לחץ על ערים נצורות על מנת שייכנעו קודם שיוסב להן נזק קשה וארוך טווח ; ואולי גם לנקום בערים שסירבו להיכנע וגרמו לתוקף לצור על העיר מצור ממושך , על כל הטרחה , ההוצאות והסכנות הכרוכות בכך . כאן נאסרת השמדת עצים למטרות כאלה . אבל מותר לכרות עצים לשימוש צבאי , וגם אז מותר לכרות רק עצי סרק שאינם נושאי פרי , כדי לבנות בעצים מצור ( ראו להלן , בפירוש ) . השוו לתיאור כריתת העצים ב " ארץ שוכני החולות " ( ארץ ישראל ) על ידי צבאו של פרעה פפי א ' ( 2292 – 2342 לפסה " נ ) : " הצבא הזה חזר בשלום אחרי שכרת את עצי התאנה והגפנים שבה " ( מצבת וני , אצל מלמט , מקורות , עמ' . ( 69 פרעה תחותימס ...  To the book