|
|
אין צורך לחזור כאן על ההוראות של אמנת האו " ם משנת 1982 בדבר מימי החופין והאזור הסמוך ( חלק , II סעיפים . ( 17 – 2 בקיצור , הוראות אלה חוזרות על החלקים המקבילים באמנה בדבר מימי החופין והאזור הסמוך משנת 1958 ומעדכנות אותן . עם זאת , ההסכם שלפיו לכל מדינה הזכות לקבוע את רוחבם של מימי החופין שלה עד לתחום שאינו עולה על 12 מילין ימיים שנמדדים מקו המוצא , הוא הראשון מבין השינויים העיקריים שנקבעו בשנת . 1982 הוא הצעד הראשון בצמצום חופש הימים המסורתי , גם אם למדינות רבות אין המשאבים הדרושים לפקח באופן יעיל על אזורי ים כה נרחבים . האמנה משנת 1982 מבחינה בין גבולם של מימי החופין בואך החוף ובין הגבול בואך הים הפתוח . הגבול בואך החוף נקרא קו המוצא ( , ( baseline וכל דבר שמצוי בין החוף ובין קו המוצא , מבחינה טכנית מימי פנים , הוא חלק משטחה של מדינת החוף לכל דבר ועניין . קו המוצא הרגיל הוא הקו של שפל המים לאורך החוף ( סעיף . ( 5 סדרה של Survey for 1999 ’ , 15 The International Journal of Marine and Coastal Law 443 , ) . 463 ) 2000 לפסק הבוררות מיום 4 באוגוסט 2000 ראו . 110 ILR 508 יכולתם של בתי המשפ...
To the book |
|
|