עם תחילתה של המאה החדשה , ובפתיחתו של האלף החדש , נבחן כיצד נראה המשפט הבינלאומי לפני יותר ממאה שנה , וכיצד השתנה מאז . המחצית הראשונה של המאה העשרים היתה אחת התקופות העקובות מדם , אחת המזוויעות בתולדות המין האנושי . שתי מלחמות העולם ואין ספור מלחמות אזוריות ומקומיות , מלחמות אזרחים והתקוממויות אלימות , מיליוני נפגעים , אזרחים וחיילים , שואות , עקורים ופליטים – כל אלה הם עדות להתמוטטות המשטר העולמי שהתבסס על שלום וסטפאליה משנת . 1648 במוקד המשטר הזה ניצבה אירופה , ועמה הלגיטימציה שבשלטון האימפריאליסטי האירופי . המשטר התבסס על עליונות ריבונותה של המדינה , וכל ניסיון להגדרה עצמית או להתערבות חיצונית בענייניה הפנימיים נחשב פסול . הלגיטימציה לשימוש בכוח לקידום המדיניות הלאומית היתה מסימניו המובהקים של המשטר , ומצב מלחמה בין שתי מדינות או יותר , שמשפיע על מדינות אחרות שהוגדרו ' ניטרליות ' , היה מצב מוכר ביחסים הבינלאומיים והופעל על פי הדין . בהקשר הזה , המשפט הבינלאומי , במידה שהיה קיים ( מידה מועטה למדי ) , לא חדר לספרה הפנימית של המדינה , אלא אם כן התירה זאת המדינה . ואולם במהלך המאה העשר...
To the book