פרק אחד-עשר: קבלה ודחייה

א . תגובות ראשונות הראשונים שביקרו את ספריו של יעבץ , שהופיעו בשפה העברית , היו מטבע הדברים אנשי ' מדע היהדות ' במזרח - אירופה בראשית המאה העשרים , שגם הם כתבו בעברית . כשנה לאחר צאת הכרך הראשון של ' תולדות ישראל ' , העוסק בתקופת המקרא , כתב משה ליב לילינבלום ( מל " ל ) בכתב העת ' השלוח ' , שזה מקרוב בא , מאמר ביקורת על ספרו של יעבץ . במאמר זה לצד הביקורת החיובית על סגנונו של הספר ועל היותו ' מלא רוח חן , אהבה נלהבה לישראל ולהמאור שבתורתו ' , טוען מל " ל לפגם בביקורתיות בכל הנוגע למקורות המסורתיים , לדעתו לא היה יעבץ ביקורתי מספיק ביחס לאגדות חז " ל בפרט ולמקורות המסורתיים בכלל . ביקורת חריפה יותר מתח עליו , כמה שנים אחר כך , ההיסטוריון יוסף קלויזנר , שטען שהעובדה שיעבץ הוא אורתודוקסי מונעת ממנו להיות היסטוריון ביקורתי : ידיו של מר יעבץ , בתור אורתודוכס גמור , אסורות בכבלי המסורת [ ... ] ואולם אף כאן ( תקופת המשנה ) מביאות אותו האדיקות היתרה והתשוקה להצדיק כל מאמר תלמודי וכל ' מדרש פליאה ' להשערות משונות . אבל גרועה מזה היא האפולוגיה המופלגת והעוברת כל גבול , שאנו מוצאים בדברי יעבץ בכל...  To the book