פרק שישי: מדע המקרא

השיטה המדעית העיקרית שנאלצו להתמודד עמה חוקרי ' מדע היהדות' האורתודוקסי היתה ביקורת המקרא הגבוהה , המכונה גם ' תאוריית גרף-ולהאוזן ' וגם ' תורת התעודות ' . התאוריה הזאת עסקה בעיקר במחקר החומש , שעל פי המסורת כתב אותו משה ' מפי הגבורה ' , אך עד מהרה החלה לעסוק גם בספרי הנביאים והכתובים . המונח ביקורת המקרא הגבוהה מציין את המחקר הפילולוגי - ההיסטורי שהציע מיני תאוריות באשר לתולדות היווצרות הטקסט המקראי משכבות ספרותיות שונות , באשר לאותנטיות ולאחדות שלו וגם באשר למהימנות ההיסטורית של הסיפור ההיסטורי המקראי . ולהאוזן הציע השקפה אבולוציונית על התפתחות האמונה המקראית ודת המקרא , שהיתה מבוססת על הפילוסופיה ההגליאנית מצד אחד ועל ניתוח פילולוגי של הטקסט המקראי מצד אחר . לדברי ולהאוזן נערכה התורה מארבעה מקורות ראשיים : את המקורות E ו - J ( האלוהיסטי והיהויסטי ) , שתוארו כמקורות עממיים , תארך לזמן קדום , את מקור D ( ספר דברים ) תארך לימי המלך יאשיהו ואת מקור P ( הכוהני ) תארך לימי הבית השני . לדעת ולהאוזן , הנוסח האחרון - הכוהני - משקף את התפיסה היהודית התאוקרטית , שהיתה למצע של היהדות הפרושית של...  To the book