דב שוורץ על תפיסת התשובה בספר הכוזרי

פנים רבות לתפיסת התשובה בהגות היהודית שקדמה לרמב״ם . שנות ההתרקמות של המחשבה היהודית השיטתית בעולם המוסלמי הניבו דיונים רבגוניים בתשובה . ההוגים ה " חלוצים " נתנו דעתם לסוגיות מפתח העתידות לאפיין את העיסוק בטעם התשובה גם במאות השנים הבאות . דוגמה לסוגיית מפתח היא השאלה , האם התשובה משמעה הכרעה שהכריע אדם בדעתו או שמשמעה עונשים על חטאיו . ברצוני לעקוב אחר גלגולי התפיסה של התשובה בהגות השכלתנית שלפני הרמב״ם , ולהצביע על תרומתו המהותית של ר׳ יהודה הלוי לעיצוב תפיסה זו . התשובה לא הייתה זרה למשורר הדגול . כרבים ממשוררי ספרד אף ריה״ל טעם את טעמה של שירת היין , ואף הוא רכש השכלה פילוסופית , שלימים ביקר אותה קשות . ויש מי שפירש את ספר הכוזרי בשלמותו כספר של תשובה . לפי פרשנות זו , היה לספר הכוזרי רובד מוקדם , שבו נטה ריה״ל לשיקולים פילוסופיים . ריה״ל הותיר רובד זה בספר הכוזרי כדי להבהיר לקורא את דרך התשובה ; כביכול הוליך ריה״ל את הקורא הנבון יד ביד במשעול האכזבה מדרך הנעורים . במאמר זה אני מבקש לבחון את אופי תפיסת התשובה של ריה״ל בספר הכוזרי ואת מקומה בהתפתחות המחשבה היהודית עד למאה השתים עשר...  To the book