דב שוורץ הערה על דרכי הוויכוח של ספר הכוזרי: סוגיית מניין הימים

בידוע כי ספר הכוזרי הוא חיבור פולמוסי מובהק , והדבר בא לידי ביטוי בכותרתו המלאה ( ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת המושפלת ) . לז׳אנר ספרי הפולמוס תכונות משלו , ור׳ יהודה הלוי שילב מאפיינים אלה בספרו הפרוזאי על פי אמות המידה האסתטיות המאפיינות את יצירתו במלואה . למשל , המתפלמס המתועד בספר הוויכוח מגמיש לעתים את עמדותיו כדי למנוע את התקפת היריב . דוגמה מפורסמת מהספרות הפולמוסית הקלאסית לעיקרון זה מסביבת ספרד הנוצרית במאה השלוש עשרה היא הוויכוח הנודע של הרמב״ן , שבו המעיט בערך האגדה התלמודית והמדרשית מאחר שהיא הייתה כר נוח לביקורת הנוצרים . הרמב״ן ודאי הכיר בחשיבותה של האגדה כשלעצמה . תכונה נוספת היא הצורך להביא טיעונים פולמוסיים רבים , אף על פי שחלקם סותרים זה את זה . יריעה רחבה של טיעונים מציידת את המתפלמס , ומטרה זו מקדשת את אמצעי הסתירות ההדדיות . ספרות הכלאם , שהשפיעה על התפתחות הפילוסופיה היהודית במזרח ובספרד הנוצרית , היא כשלעצמה ספרות פולמוסית מובהקת . ספר הכוזרי מנציח בדרכו הערה והתוססת את המעמד הפולמוסי , ועל כן מאפיינים אלה ועוד רבים אחרים מתארים את כתיבתו . הסגנון הדיאלוגי תורם אף...  To the book