|
|
א . בליל תשעה באב ישנים , אנשים ונשים , על מזרונים . ב . מניחים מתחת לכרית אבן ובצל , ובבוקר משליכים אותם לנהר . האבן – זכר לאבן ששם יעקב אבינו מראשותיו , סמל למקדש שיעקב ניבא את חורבנו , כנרמז מן הפסוק ׳כי בא השמש׳ , והבצל , כנראה , סמל לדמעות על החורבן , ויש הרואים בחריפות הבצל סמל לחיים הקשים . ג . הנשים נוהגות לשים מסמר בכדי המים בליל תשעה באב , ולמחרת משכימות ושופכות את המים , שוטפות וממרקות את הכדים ואת הכיורים וממלאות את הכדים במים חדשים . הטעם לברזל הוא שיש בכוחו לגרש את המשטינים והמקטרגים הפעילים בתקופה קשה זו . כמו כן ברז״ל הם ראשי התיבות של בלהה , רחל , זלפה ולאה , שזכותן תגן על הקהילה . 39 בשאר קהילות אין אומרים ׳אחינו בית ישראל׳ מיד אחרי איכה , אלא בסוף התפילה ( ראה נתיבות המערב , עמ׳ רטו , סעיף יד ; עטרת אבות , שם , סעיפים כח - לא ) . 40 מנהגו של ר׳ מאיר ברוב השנה , כולל שבתות ומועדים , היה להתפלל בעלייה שבביתו המשקיפה על בית הכנסת , חוץ מתשעה באב וימים נוראים שבהם פקד את בית הכנסת . 41 כמנהג שאר קהילות מרוקו ( נתיבות המערב , עמ׳ רטז סעיף יט ) . 42 בשאר קהילות מרוקו ידוע ...
To the book |
|
|