|
|
כל יום נערך ׳מחזה׳ יומי של ימי בין המצרים לזיכרון חורבן הבית , לזיכרון הגולים , ולבקשה ותפילה על גלות ישראל והשכינה . זאת הייתה מין הופעה תאטרלית : זירת האירוע – בית הכנסת , זמן האירוע – חצות היום . ב׳הצגה׳ אין שחקנים ואין צופים , אלא הנפשות הפועלות באירוע החי הן כל המתפללים . שם המחזה – ׳תיקון חצות׳ היומי . חצות יום , השעה שתים עשרה . יוצא לו השמש וקורא אצל כל בעלי החנויות : ׳תיקון חצות׳ ! ׳תיקון חצות׳ ! וכשבאים המתפללים לבית הכנסת קוראים ׳תיקון רחל׳ : מתחילים בווידוי בעמידה ׳אנא ה׳׳ , ואחריו – ׳מה נאמר׳ . לאחר הווידוי הכול חולצים את נעליהם , יושבים על הארץ לאות אבל ואומרים בקול תמרורים ׳על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׳ , ואחר כך אומרים את הקינה המרכזית המיועדת לאותו יום בתמרור שלה , כדלהלן : יום ראשון – ׳קול ברמה׳ , מאת ר׳ חיים כהן . יום שני – ׳מי זה במר יפצה פיהו׳ , מאת ר׳ יעקב אבן צור . יום שלישי – ׳לבבי מלא יגון׳ , מאת ר׳ יעקב אבן צור . יום רביעי – ׳פנה בעוד יום שמשי׳ , סימן ׳אני משה׳ . יום חמישי – ׳ארים על שפאים׳ , סימן יצחק . קהל המתפללים קרא קינות אלו המתארות את ג...
To the book |
|
|