בדומה לימי פורים בקהילות תאפילאלת העשירים בהוויי , בפעילות ובעושר של מנהגים , כך הם גם ימי הפסח , שבהכנתם מתחילים חודשים רבים לפני כן . הכול מקפידים על חיטה שמורה משעת קצירה . לפיכך , משמתחילה עונת הקציר לאחר שבועות כותשים את החיטים בשדה , ממלאים בשקים ומאכסנים עד לשבת שירה , ויש שמביאים את שיבולי החיטה מן השדה ובבית כותשים אותם . כך היה המנהג גם בקהילת בצאר . לאחר שבת שירה הנשים מוציאות את החיטים משקיהן ומתחילות לנפותן ולנקותן מחרקים ודומיהם , ואחר כך שוטחות אותן בשמש תחת השגחה גדולה . באותו פרק זמן מכשירים את הריחיים לטחינת קמח למצה . שבוע לאחר ניקוי החיטה והכשרת הריחיים טוחנים את הקמח . שבועיים לפני פורים מכשירים את תנור האפייה של שבת : גורפים הכול , טחים את כולו בטיח , מביאים חלוקי נחל חדשים ושוטחים על כל קרקעיתו . תקופת האפייה של המצות נמשכת חמישה שבועות , החל משבועיים לפני פורים ועד שבוע לפני פסח . יום לפני האפייה שואבים מים בשעת מעריב מהנהר בכדים חדשים של חרס בלוויית ילדים . בשעת השאיבה ממלאים המבוגרים נטלה במים ושופכים אותם לכד , ועל כל מזיגה היו הנערים קוראים בנעימה אותיות א״ב...
To the book