|
|
וקאל עלא סבת תעלים אתורה ג׳ית . וטאח יהושע עלא ווג׳הו לארץ׳ ובאייע . וקאל אילו האש סידי יתכלם מעא עבדו . טו . ויאמר שר צבא ה׳ אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן : * ואמר מלאכא דשליח מן קדם צ׳ ליהושע אעדו עובדין בישין מנכון ואתעסקו בתלמוד אורייתא דבטלתון מבניכון , ארי יומא דין את קאים בפקודייא דצ׳ , ובניכון לותי קיימא ומליהון קדישין , ועבד יהושע כן . * וקאל למלך למרסול מן קדאם אלאה ליהושע , זוול סבאטך מן עלא רג׳לך , אין למודאע די נתי וואקף עליה מודאע מקדס הווא , ועמל יהושע כדאלך . פרק ו פסוק ראשון ) א ( ופסוק אחרון ) כז ( א . ויריחו סג ֽ רת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא : * ועמא דיריחו כד שמעו ארי קריבו בני ישראל לאגחא קרבא עמהון , אתכנשו בגו מדינתא ועבדו כנופייא רבתא וארתעו , ונפל זייעא ורתיתא בלבהון , ולא קמת עוד גבורן בלבא דאינשא מנהון . וכד שמעו גבורן ונסין די עבד צ׳ על מי ימא דסוף , ואטבעו כל מצראי ואף פרעה רשיעא עמהון , וכד שמעו מא די עבד משה נבייא דצ׳ לסיחון ולעוג , תרין מלכי אמוראה , דאשתארו ממיא דטופנא ולא קריב לקורסלא דרגליהון עד...
To the book |
|
|