|
|
הפיוט פותח במחרוזת פתיחה שעניינה הודיה לה׳ על הגאולה והפדות ממצרים . הטור הראשון של הפתיחה ׳יאמרו גאולי ה׳ / אשר גאלם מיד צר׳ לקוח מהמזמור של חג 42 ראה ישראל סבא , עמ׳ . 318 43 כמנהג נתיבות המערב , עמ׳ פה סעיף סח . הפסח ( תהלים קז ) , וכך גם הטור האחרון ׳הודו לה׳ כי טוב / כי לעולם חסדו׳ המשמש פזמון רפריני לאחר כל מחרוזת . מחרוזת ב מתמקדת באורות העליונים המתגלים בלילה הזה שתפקידם להכניע את החיצוניים , ׳אורות יקרים עליונים / בלילה הזה מתגלים ... להכניע החיצונים׳ . מחרוזת ג מתארת את סוד ההלל הגמור של הלילה המוריד שפע רוחני לישראל . במחרוזת ד המשורר מכניס אותנו לאווירה החגיגית בבית : השמחה , הנרות הדולקים , הכוסות היפות , המצעות היקרים , השולחן הערוך והקערה המונחת עליו ובה מצות ומרורים . מכאן ואילך הפיוט מתאר ומפרט את סדר הקערה על פי פריטיה המסמלים כל אחד אחת מעשר הספירות ברוח הקבלה : שלוש המצות כנגד חב״ד בצד העליון של הקערה ; בשורה שנייה מונחת הזרוע מצד ימין כנגד ספירת החסד , והביצה מצד שמאל כנגד הגבורה . בשורה שלישית במרכז ממול שלוש המצות מונח המרור כנגד תפארת , בשורה רביעית מצד ימין ממו...
To the book |
|
|