ב. מבוא לט״ו בשבט

ט״ו בשבט נחשב אחד מארבעה ראשי שנים , והוא ראש השנה לאילן כדברי בית הלל . רש״י מסביר את המשמעות של היום : ״שכבר עברו רוב ימות הגשמים , שהוא זמן רביעה , ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה״ . לתאריך זה חשיבות לגבי המצוות התלויות בארץ : ערלה , ביכורים , תרומה , מעשר ראשון , מעשר שני , מעשר עני , ולחלק מהדעות אף שביעית , וכדברי הרמב״ם בספרו ״היד החזקה״ : ״אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה , ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו . ואם תרם אינה תרומה ... וט״ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן״ . אופיו של היום ניכר בעיקר בארץ ישראל , שבה קשורות מצוות התלויות בארץ ונתברכה בשפעי מים , דגן ופרות וביניהם שבעת המינים : ׳כי ה׳ אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר : ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש : ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת : ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׳ . בקהילות התפוצות ניכר החג בעיקר בטקס של אכילת פרות יבשים , שבשיטת ייבושם אפשר לשמר את פרות הארץ ולהעבירם ליהודי...  To the book