ב. ערב סוכות

ברוב הבתים של קהילות תאפילאלת , כולל בצאר , קיים מבנה של סוכת קבע מעל לגג הבית או בחצר , כלומר ארבעה כתלים בנויים ופתח באחד מהם . מעל למחיצות ניצבת מסגרת של קורות להנחת הסכך . לסכך הסוכה אין משתמשים כבימינו במחצלות של ׳סכך לנצח׳ , אלא בסכך חדש ירוק מדי שנה . סכך זה עושים מחריות של דקלים . סוכות המחוסרות מחיצות קבע מקיפים אותן בדפנות מקני סוף צפופים זה ליד זה וקושרים אותם היטב . באחת הפינות של הסוכה מייחדים כיסא ועליו מפה נקייה , ועליה מניחים ספר קודש לאושפיזין , מעין כיסא של אליהו . מדליקים נר בסוכה , והחוששים לסכנת שריפה מדליקים במקומו פנס או מעמידים כוס ובתוכה נר . אין נוהגים לבנות סוכה בבית הכנסת , כי אין משפחה שאין לה סוכה . 37 דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל ( בשם אדוני אבי ) , ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני שהביאו חמין לבית משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שגם בו לא נהגו לעשות חמין ( מפי ר׳ יצחק ב״ר מכלוף שטרית ) . 38 כך מכונה י״א בתשרי בפי כמה קהילות ( נוהג בחכמה , עמ׳ קח ; עטרת אבות , פרק יז , סעיף סח ) . 39 ראה משנה י...  To the book