סיכום

בכל הקהילות עושים בראש השנה סימנים של מאכלים סמליים חיוביים ואומרים לפניהם נוסחים של משאלות ואיחולים לשנה החדשה , כמו ׳תתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה׳ על אכילת תפוח בדבש , ׳ירבו זכויותינו כרימון׳ ... ובהמשך אוכלים את סעודות החג . בכל הקהילות נפוץ מנהג הכפרות על ידי תרנגולים , אמירת כל נדרי בליל יום כיפור וסדרת פיוטים בראש השנה וסליחות ביום כיפור . ההבדל הקובע את הצביון הייחודי של כל קהילה הוא ההוויי שמסביב : נעימות התפילות , מתכון הסעודות , התשליך ליד ברז או הליכה חגיגית לנהר העיר , יחס הזמן הקצוב לחלק של התפילות , לסעודות ולתהלים ועוד . הפרק מתעכב על מנהגי התפילה והפיוטים של הימים הנוראים בבית הכנסת , ומקדיש תיאורי הוויי למנהג הכפרות ולאווירת התפילה בבית הכנסת . להלן המנהגים הייחודיים לראש השנה וליום כיפור בקהילות תאפילאלת : ראש השנה א . לאחר התרת נדרים בערב ראש השנה המתפללים נוהגים לפרוע נדרים , תרומות ועליות שנדבו לבית הכנסת ולחזן בשעת עלייה לתורה ולקניית מצוות וסידור זמירות . ב . סדר התפילה של ליל שני של ראש השנה הוא כמו בליל ראשון , אבל אין אומרים בו את הפיוט ׳אחות קטנה׳ וגם לא את הפ...  To the book