|
|
ההוויי הנשי אווירה חגיגית המונית אופפת את ליל שחיטת הכפרות : העופות – תרנגולים ותרנגולות – גודלו בחצרות הבתים במשך חודשים או אף שנה שלמה , פוטמו והוכנו לכפרות . אחרים קנו תרנגולים מן המוכן אצל המוסלמים . הכול ידעו למה תרנגולת נכנסת ללול , ומה יהא בסופה , אבל איש לא העז לגלות לילדים , שמטבעם לב רחמן יש להם , ונפשם – איסטניסטית , כי סוף תרנגולת לשחיטה , אלא הניחו להם לחשוב כי עופות אלו רצויים בחברת בני הבית , אם מטעם חיבת בני אדם לבעלי חיים או למראה אודם כרבולותיהם וגון כנפיהם ונועם קולותיהם שהוסיפו אווירה כפרית למקום , או גם בגלל תועלתן של תרנגולות בהטלת ביצים ושל תרנגולים כמעוררים לתפילה ללילות הסליחות . ערב יום כיפור – טובים שבעופות הופכים כפרות לבני ביתם ונלקחים אחר כבוד לחצר בית הכנסת , מקום הכפרה והשחיטה . מבעוד יום נקשרים רגלי העופות בחוט או בבד כלשהו , בקשר שאינו של קיימא , לשעה קלה של המתנה , אחר נאחזים בידיים או מונחים על הקרקע בהמתנה לרגע של אמת . הנשים הצובאות ממלאות את חצר משכן בית הכנסת : אמהות , ילדות , אחיות ודודות באות הנה מבעוד מועד , ועמן – מהעוף למינהו , גם הטף נלווה ...
To the book |
|
|