בהכרזת היום בחודש אומרים ׳בשבת קודש׳ אחרי היום : ׳יהא לנו ראש חודש ... ביום שני בשבת קודש׳ . כשנמשך ראש חודש יומיים אומרים : ׳ביום שני וביום שלישי בשבת קודש׳ . כשחל ראש חודש בשבת אומרים : ׳יהא לנו ראש חודש ... ביום שבת קודש׳ , וכשחל ראש חודש בשבת וביום ראשון אומרים : ׳יהא לנו ראש חודש ... ביום שבת קודש ולמחרתו ביום ראשון בשבת קודש׳ . 7 כמנהג קהילות מרוקו ( נתיבות המערב , עמ׳ קו סעיף א ; עטרת אבות , פרק טו , סעיף א ) . בעניין זה ידועים שני מנהגים : א . מנהג עמידת הקהל בעת ׳ברכת החודש׳ , דוגמת האשכנזים וקהילות אחרות , ומנהג הישיבה בעת ׳הכרזת החודש׳ , דוגמת קהילות תאפילאלת ומרוקו . אלה וגם אלה נסמכים על אחד משני מעמדים או טקסים שנתקיימו בקידוש החודש בתקופת המשנה והתלמוד . היושבים נשענים על הסברה שהכרזת החודש היא מעין קידוש החודש , שבו בית הדין ישב כדין כל מושב בית דין , והעומדים נשענים על הסברה שברכת החודש היא מעין קידוש החודש על ידי כל העם באמירת ׳מקודש מקודש׳ , שהיה בעמידה . ראה הרב יוסף חיים , בן איש חי , שנה שנייה , פרשת ויקרא , סעיף ז . על נושא זה בפירוט רב ובטוב טעם ועניין ראה הרב א...
To the book