|
|
משקה הקידוש : רוב העם מקדשים במאחיא ( = עראק ) , הנחשב לחמר מדינה , מפני שהיין היה מצרך נדיר , ואפילו בליל הסדר היה קשה להשיגו . זו הסיבה , כנראה , שלא נהגו לעשות שבע ברכות בבית החתן בתאפילאלת , אפילו כשיש פנים חדשות , אלא בליל החופה ובמוצאי שבת . בבצאר היה היין מצוי והיו מקדשים רק בו , והיו נוהגים בו במשנה זהירות . בעת שמביאים בקבוקי יין בדרכם הביתה עוטפים אותם בבד לבל יבוא במגע עם גוי , אפילו מגע עין . אחיזת הכוס : אין נוהגים לאחוז את כוס הקידוש עצמה , אלא את הקערית , כשהכוס מונחת עליה . 59 כשאר קהילות מרוקו ( עטרת אבות , פרק כ סעיף נב ) , והטעם הוא שעל פי הזוהר המלאכים עומדים ואינם יושבים ( זהר תרומה קע ע״א ) , וכך היה מנהגו של מרא דאתרא בבא צאלי לא לומר ׳בשבתכם׳ ( ישראל סבא , עמ׳ . ( 245 60 אף על פי שהפיוט ׳בר יוחאי׳ מופיע בתפילת החודש אין אומרים אותו בתאפילאלת , כנראה מאחר שכבר אמרוהו בבית הכנסת , אבל בשאר קהילות מרוקו יש שאמרוהו ( נתיבות המערב , עמ׳ עה סעיף נא ) . 61 בשם ר׳ יצחק ב״ר מכלוף שטרית מריסאני . 62 הטעם לאמירת ׳אשת חיל׳ על פי הפשט הוא ביטוי של הערכה והכרת הטוב לבעלת הבית...
To the book |
|
|