משנה א כתב - יד קופמן דפוס נפולי אוכלין עראי מן העסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים . גלגלה בחטים וטימטמה בשעורים : האוכל ממנה חייב מיתה . כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה , ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח . לעיל ( פ " א מ " ט ) קבעה המשנה שמרימים חלה מהגמור , והזכרנו שתנאים נחלקו אם הכוונה לבצק גמור או ללחם אפוי . המשנה מהלכת לפי הדעה הראשונה , היא שיטתו של רבי יוחנן בן נורי . רבי עקיבא אומר שזמן חלה הוא סיום האפייה והתהוות הקרום ( להלן מ " ו ) . בתוספתא מובאת דעה נוספת : " גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית עד שלא קרמו פניה חייבת , משקרמו פניה פטורה , דברי רבי עקיבא . רבי יוחנן בן נורי אומר עד שלא תגלגל בחטים ותטמטם בשעורין חייבת , גלגלה בחטים וטמטמה בשעורין פטורה . משם רבי יהודה [ בן בתירא ] אמרו מ ש ת ע ש ה מ ק ר צ ו ת " ( תוס ' , פ " א הי " ב ; ירו ' , נט ע " ד ) . להלן ( מ " ו ) נבחן אם הלכה זו , שנאמרה על הגר , חלה על כל דיני חלה או על חלת גר בלבד , וכפשוטה היא חלה על הכול . ברור ש " מקרצות " הוא שלב בהכנת הבצק או המאפה עוד לפני האפייה . במשנת ביצה ( פ " ב מ " ו ) נזכרת פת גריצין שה...
To the book