פרק שנים עשר בית הכנסת והקהילה

עד כה עסקנו בניתוח מפורט של החיבורים ׳עבודה שבלב׳ ו׳רעיונות על התפילה׳ . לשני חיבורים אלה אוריינטציה פנומנולוגית , והם עוסקים באינטנסיביות בהתרקמות תודעת התפילה ובקווים הייחודיים לה ביחס לתודעה הדתית היהודית בכללה . ההתייחסויות לתפילה שבות ונשנות בכתבים רבים אחרים של הרי״ד , ואין בכוונתי לסקור אותם אחד לאחד כי רבים הם . אולם אחדים מהם מאפשרים פרספקטיבות חדשות ומעניינות על התפילה . ברצוני כעת לעקוב אחר ביטויים נוספים של התפילה , אף שאינם דומיננטיים בראי הגותו הכוללת של הרי״ד , לפחות על פי הכתבים שבידינו . אפתח במקומו של בית הכנסת , ואחתום בהערות על התפילה כדיאלוג . כפי שנראה להלן , החוליה המקשרת בין שתי הסוגיות הללו היא זיקתה של התפילה לבדידות . ( א ) בית הכנסת מבחינתו של הרי״ד ההתנסות בבדידות היא חוויה המעוגנת בקיום האנושי הממשי . גאולת הבדידות באמצעות התפילה מתבטאת בהגותו של הרי״ד בשני אופנים : ) א ( היחשפות לקב״ה ומודעות לעצמיות ; ) ב ( היחשפות לקב״ה ומודעות לזולת . האופן הראשון התנסח במאמר ׳בית הכנסת : מוסד ורעיון׳ , והשני ב׳איש האמונה הבודד׳ . בשני המקומות התפילה היא ביטוי של התגבר...  To the book