פרק חמישי דרכה של תודעת התפילה לשלמות

בפרק החותם את חטיבת הפרקים הראשונה של ׳עבודה שבלב׳ , הפרק החמישי , הציג הרי״ד את דרכי התפתחות התודעה הדתית מהשלב הדיאלקטי לשלב האחדותי , ובמקביל את המעבר מהדגם של האל המרומם והמסתתר לדגם האל הטוב החובר לאדם . במהלך הדיון הבהיר הרי״ד טיפין טיפין , שלתפילה מקום חשוב בשינויים התודעתיים . בכוונתי להמשיך לעקוב אחר כתיבתו המיוחדת , שבה הדריך את הקורא שלב אחר שלב להכרת מעמדה של התפילה בחיים הדתיים . ( א ) המסגרת הפרק הרביעי של ׳עבודה שבלב׳ היה צריך להסתיים לכאורה בשלב העליון והנינוח של התודעה . בשלב זה משתלטת אהבת האלוהים על האדם , והתפילה משקפת את מצב הדבקות שהתודעה השיגה . אבל הפרק הסתיים דווקא במשבר האלם האלוהי , והפרק החמישי , שכותרתו ׳העדרותו של האלוהים וקהילת התפילה׳ , ממשיך את הדיון במשבר תודעתי זה ובהתגברות עליו . לא זו בלבד שהדיון חוזר למצב הדיאלקטי של המרומם הנומינוזי , אדרבה : הוא פותח דווקא בשתיקת האלוהים ובהסתר פניו . אותו שלב , שבניתוח התודעה הדתית ב׳וביקשתם משם׳ הוא ראשוני בלבד , הופך להיות השלב החותם את הדיון בתודעת התפילה . תודעה מסוכסכת מדוע לא עצר הרי״ד בפסגה ? הרי התפילה כ...  To the book