פרק שלישי תודעת התפילה: הסובייקטיבי והאובייקטיבי

בפרק הקודם עסקנו במבנה תודעת התפילה . מבנה זה , המיוסד על הממדים הסובייקטיבי והאובייקטיבי של התודעה , מציג את המעשה ההלכתי בשני ממדים : מחד גיסא הוא עומד בפני עצמו . ההלכה היא אוטונומית במובן זה שאיננה תלויה מבחינת עצם קיומה בגורם חוץ הלכתי . קיום ההלכה איננו תלוי ברגשות ובמצבי רוח . הפרקסיס איננו תלוי גם בהכרה או בהשגה רציונלית או מיסטית . מאידך גיסא המעשה ההלכתי ניצב בסוף ובתחתית של סדרת אקטים תודעתיים סובייקטיביים ונורמטיביים , וכך הוא המשך ישיר שלהם . לפי צד זה התודעה ועבודת האלוהים בנויות כמבנה בן שלוש קומות ) על פי החיבור ׳התודעה ההלכתית׳ ( : הקומה העליונה היא הסובייקטיבית , האמצעית היא הנורמטיבית והתחתונה היא הפרקסיס . למען הדיוק הקומה הסובייקטיבית היא העמוקה ביותר , ואילו הפרקסיס הוא הצף ועולה על פני השטח ; מעין משפך שפייתו הצרה היא העשייה . המעשה ההלכתי משקף אפוא עולמות תודעתיים סובייקטיביים סוערים ; הוא מוגדר במונחיו של הרי״ד כאובייקטיביזציה של התודעה הסובייקטיבית . בכך הניתוח הפנומנולוגי שב׳עבודה שבלב׳ הולם להפליא את ׳וביקשתם משם׳ ואת ׳התודעה ההלכתית׳ . התיאור הפנומנולוגי של...  To the book