|
|
" ויקרא ה ' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד " ( ישעיה כב ) בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להחריב את בית המקדש , אמר : כל זמן שאני בתוכו אין אומות העולם נוגעות בו , אלא אכבוש את עיני ממנו ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ , ויבואו האויבים ויחריבו אותו . מיד נשבע הקב " ה בימינו והחזירה לאחוריו , זהו שנאמר ( איכה ב ) : השיב אחור ימינו מפני אויב ; באותה שעה נכנסו אויבים להיכל ושרפוהו : וכיון שנשרף , אמר הקב " ה : שוב אין לי מושב בארץ - אסלק שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון . באותה שעה היה הקב " ה בוכה ואומר : אוי לי , מה עשיתי ? השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל , ועכשו שחטאו , חזרתי למקומי הראשון ; חס ושלום , שחוק לגויים הייתי ולעג לבריות ! ... אמר להם הקב " ה למלאכי השרת : בואו ונלך אני ואתם לביתי ונראה מה עשו אויבים בו . מיד הלך הקב " ה ומלאכי השרת וירמיהו לפניו . וכיון שראה הקב " ה את בית המקדש , אמר : בודאי זהו ביתי וזוהי מנוחתי , שבאו אויבים ועשו בו כרצונם . באותה שעה היה הקב " ה בוכה וצועק ואומר : אוי לי על ביתי ! בני , היכן אתם ? כהני ולויי , היכן אתם ? מה אעשה לכם ? כמה פעמים התריתי בכם ולא חזרת...
To the book |
|
|