ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון , וישב יהודה בן גרים לידם . פתח רבי יהודה ואמר : כמה נאים מעשיהן של אומה זו : תקנו שווקים , תקנו גשרים , תקנו מרחצאות . רבי יוסי שתק . נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר : כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן . תקנו שווקין להושיב בהן זונות , מרחצאות לעדן בהם עצמן , גשרים ליטול מהן מכס . הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם , ונשמעו למלכות . אמרו : יהודה שעילה יתעלה , יוסי ששתק יגלה לציפורי . שמעון שגינה ייהרג . הלכו הוא ובנו והתחבאו בבית המדרש . בכל יום הייתה אשתו מביאה להם לחם וכד של מים והיו אוכלים ושותים . כשהתחזקה הגזירה , אמר לו לבנו : נשים דעתן קלה עליהן , שמא יענו אותה ותגלה אותנו . הלכו הם והתחבאו במערה . נעשה להם נס ונברא להם עץ חרובים ומעין של מים , ופשטו את בגדיהם וישבו בתוך החול מכוסים עד צוואר , ולמדו תורה כל היום ... ישבו שנים עשר שנים במערה . בא אליהו ועמד על פתח המערה . אמר : מי יודיעו לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזרתו ? יצאו . ראו אנשים החורשים וזורעים אמר : מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ? כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף . יצתה בת קול ואמרה להם :...
To the book