גם כי אלך בגיא צלמוות

מזמור לדוד ה ' רעי , לא אחסר . בנאות דשא ירביצני על - מי מנחות ינהלני .... ינחני במעגלי - צדק למען שמו . גם כי - אלך בגיא צלמות לא - אירא רע כי - אתה עמדי . שבטך ומשענתך המה ינחמני . ( תהלים כג ) שבטך אלו היסורין , ומשענתך זו תורה , המה ינחמוני . יכול בלא יסורין ? תלמוד לומר " אך " . ( שיר השירים רבה , פרשה ב ) דוד המלך מתאר במזמור כ " ג בתהלים את ההליכה בגיא צלמוות . בפסוק הקודם מתייחס דוד לדרך שבה ה ' מנחה אותנו בעולם , דרך של " מעגלי צדק " . למה התכוון דוד המלך בביטוי זה ? מדוע הדרך מתוארת כמעגלית ? דוד המלך משתמש במשל הרועה והכבשה , כדי לתאר את השגחתו של הקב " ה על בני האדם . הרועה במשל משתמש במקלו הן בתור משענת בשעת המנוחה והן בתור שבט - שוט - כדי להכות את כבשתו בשעת הצורך . הכבשה אומרת : " שבטך ומשענתך המה * ע " ע מאמרי חנוכה - " על אור וחושך , מיתולוגיה יוונית וחלומות פרעה " , מאמרי פורים - " איך אפשר לשמוח ? " , ומאמרי פסח - " בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו " . ינחמני " - אכן , בשעה שהרועה נשען על משענתו , מן הסתם זהו זמן של ביטחון ומנוחה בעבור הכבשה , ולכן היא מוצאת במשענת...  To the book