|
|
רבי יהודה בר סימון פתח - " אחרי ה ' אלקיכם תלכו " - וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחרי הקב " ה , אותו שכתוב בו - "בים דרכיך ושבילך ביום רבים " ... וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה , אותו שכתוב בו - " כי ה ' אלקיך אש אוכלה " ... אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב "ה אלא במטע תחילה - " ויטע ה ' אלקים גן בעדן " , אף אתם כשנכנסין ארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה - " כי תבואו אל הארץ ונטעתם " . ( ויקרא רבה כה ) תמוהה העובדה כי המדרש בחר במצוות הנטיעות דווקא כדוגמה לשיא הדבקות בקב " ה . נטיעה הנה אמנם פעולה חשובה ובונה , אולם האם ניתן לראות אותה כשיא עבודת ה ' ? מדרש נוסף של חז " ל מעורר תמיהה דומה : אם היתה נטיעה בידך , ויאמרו לך - הרי לך משיח , בא ונטע את הנטיעה , ואחר כך צא והקבילו . ( אבות דר ' נתן , נוסחה ב , לא ) . האומנם חשובה מצוות הנטיעה יותר מהקבלת פני המשיח - פסגת השאיפות של עם ישראל לדורותיו ? כדי להבין את כוונת חז " ל , חובה עלינו לחזור על פי הפנייתם של חז " ל למקור הראשון בתנ " ך שבו מוזכר עניין הנטיעות , היינו - לגן העדן . בפרשת בראשית ( פרק ב ) מתוארת בריאת העולם מזוויתו...
To the book |
|
|