כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה , לא ראה שמחה מימיו : מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהן מהן היו מפקיעין , ובהן היו מדליקין , ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה : חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן , ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות . והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר ... ( משנה , סוכה ה , א , ג - ד ) על פי תיאורי המשנה והמדרשים היתה זו שמחה אדירה , שמחה שלוותה בריקודים ובלהטוטים , תוך שימוש באבוקות של אש ועוד כיוצא בזה - הילולה אשר לא נראתה כמותה בכל מקום אחר בתבל . מה היה מיוחד כל כך באותה השמחה ? דומה שהדגש הוא על שמה של השמחה - שמחת בית השואבה . פעולת המצווה הנה , כידוע , ניסוך המים על המזבח , ואולם השם שנתנו חז " ל לשמחה מתייחס דווקא לפעולת השאיבה , כביכול יש ערך מיוחד בשאיבה עצמה - מהו אותו ערך ? כידוע , דיני טהרה תלויים בהימצאותם של מים חיים , מים טבעיים , ללא מגע יד אדם . " מים שאובין " לעומת זאת , כלומר מים שאדם שאב מבור או מעיין , פוסלים את המקווה . רק אם קיימת כמות בסיסית של 40 סאה מים חיים , ניתן להוסיף " מים שאובין ...
To the book