כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה

עלינו לשאת תפילה הנובעת מתוך כוונת אמת , שהרי תפילה בלא כוונה - כגוף בלי נשמה . באופן דומה , ניתן להבין את פעולת השופר . אם מתעוררים אנו לקול השופר , שבים בתשובה ונזכרים באמת , ממנה ברחנו בעוונותינו , הרי שבמקביל ישמע הקב " ה את קול השופר ויזכור אותנו לטובה . איננו צריכים להזכיר מאומה לקב " ה כי אם להזכיר לעצמנו את אשר שכחנו . תקיעת השופר , אם תתבצע באופן טכני בלבד - ללא כוונת אמת - הגם שנעשתה באופן מושלם , אינה מוציאה ידי חובה , שהרי מבחינה רוחנית החמיצה מצווה זו את מטרתה : וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת , ושמע קול שופר או קול מגילה - אם כיוון ליבו , יצא ; ואם לאו , לא יצא : אף על פי שזה שמע וזה שמע , זה כיוון ליבו וזה לא כיוון ליבו . ( משנה , ראש השנה ג , ז ) מצוות ראש השנה הן מצוות שבהן לא המעשה הוא העיקר כי אם הכוונה . המעשה אמנם הכרחי , אבל היעדר כוונה עלול לעכב . בראש השנה מצווים אנו לזכור את מחויבותנו כלפי הקב " ה ולהיזכר בייעודנו בעולם . אם אנו נזכור זאת , הרי שגם ה ' יזכרנו לטובה . התקבלות תפילותינו בשמים תלויה היא באופן ישיר ביכולת הקבלה הפנימית...  To the book