|
|
בחלק הראשון של חיבור זה ניסיתי להראות כיצד תפי ש ת הגאולה משפיעה על הדרך בה מבינים את אורחות החיים היהודיים שעוצבו בשנות הגלות וההתבדלות הארוכות . מי שדחה את הגאולה אל מעבר להיסטוריה , הסיק שאורחות החיים הללו - ההלכה המוכרת - הם - הם תוכנה הנצחי והמלא של הברית הישראלית . ואולי להפך : מי שראה בדבקות באורח חיים זה את מהות הזהות היהודית , נטה לדחוק את הגאולה אל מעבר להיסטוריה ; שלא תפריע . עמדה זו אינה זקוקה לחידוש בית המדרש : כל מהותה של היהדות , לפי דרך זו , נעוצה בשמירת ההלכה מדור לדור . השאיפה היא כמובן שזו לא תיעשה באופן טכני , אלא בדרך מלאת חיים : שמחה ועצב , כפרה ותשובה , יצירה והתכנסות , כל אלה מקבלים את מקומם ועיצובם מתוך ובתוך אורחות החיים הללו , על מעגל השנה ומעגל החיים שלהם . גם העולם האינטלקטואלי אינו מיותם בעידן נטול יצירה : הצלילה אל תוך התלמוד הכתוב והרצון לעקוב אחרי צמיחת ההלכה מתוכו הרי מספקים כר פורה מאוד לעומק לימודי , שמתגלה כחיוני להפליא וכרלוונטי גם כיום , כאשר עולמות החשיבה האנושית עוברים למישורים מופשטים ואפילו פוסט - מודרניים . אך לא הכול מסתפקים במרחב הסגור הזה ...
To the book |
|
|