פרק ו השיבה אל החולין: ציונות

שיבה צפויה , אליה התפללו וייחלו ; שיבה המעניקה חיות מחודשת לנבואות העתיקות , שהפכו במשך שנות הגלות הללו לנכסי צאן ברזל של התרבות המערבית כולה . שיבה שעיני כל העולם נשואות אליה . הציונות אכן ראתה עצמה כחלק מהנרטיב הזה , וביקשה - ולמעשה הצליחה - להיות המימוש , ולו הראשוני , של חזון הגאולה הישראלי העתיק . כאשר עלתה הציונות על במת ההיסטוריה , וכאשר קצרה את ניצחונותיה הגדולים , היא באה בשם היהדות עצמה , והיא היתה הכוח הדינמי בה ; הכוחות השמרניים היו עסוקים באותם ימים במלחמת מאסף . אך האם ביקשה הציונות לשוב אל ערכי הברית הישראלית ? האם היא ראתה עצמה כחוליה הבאה בשלשלת הארוכה הזו , והאם היתה חדורה בתחושת ייעוד , של כינון חברת מופת ששכינה תשרה בה ? הציונות כגאולה פ ה ב ארץ חמדת אבות / תתג ש מנה כ ל התקוות . פ ה נחיה ופה נצ ר / חי י זהר חי י דרור ! פ ה ת הא הש כינהשורה / פ ה תפרח ג ם שפת התורה . נ ירו ניר / שירו שיר / ג ילו ג יל / כב ר הנצו נצ נים . נירו ניר / שירו שיר / ג ילו ג יל / עוד יבואו זרעונים . שיר זה הוא חלק מהתשובה . שיר הלכת שחובר עבור הגימנסיה הרצליה , המעוז התרבותי של העבריות הצומ...  To the book