מקור ראשון , י " ג בטבת תשס " ט , 9 . 1 . 2009 הוא לא מנהל יחסים של תן וקח , לא עם המדינה ולא עם האמונה . הוא משרת בחוד החנית של היחידות הלוחמות מאותה סיבה שבגללה הוא הלך לגוש קטיף ולעמונה אי אפשר להתעלם מן המכנה המשותף . דביר ודגן וניתאי ויהונתן . אתה רק שומע את השמות הפרטיים , וכבר אתה יודע . הרי אלה השמות שכותבי המערכונים הסאטיריים מאמצים כדי ללעוג לנוער הכתום , ההזוי , המגוחך , הפרוע . אויב המדינה . דביר מגבעת - זאב , דגן ממעלה - מכמש , ניתאי מירושלים , יהונתן מקדומים . כתום בבתי הקברות והלב נקרע . הבחורים שלפני שלוש שנים נאבקו בגוש קטיף עד כלות הנפש כדי להציל את המדינה בדיוק מהמלחמה הזאת , משלמים עכשיו את מחירה . דביר וניתאי ויהונתן ודגן . האחים של דגן אמרו שאם רוצים תקומה ועצמאות , יש לזה מחיר . אבא של יהונתן אמר שזה לא משנה אם הוא נפגע מאש האויב או מאש כוחותינו . זה קורה במלחמות ואין מה לחפש אשמים . הוא גם ביקש שלא נבכה . אסור לבכות באמצע המלחמה , הוא אמר , צריך לקחת את העוז והשמחה של יהונתן ולהמשיך להילחם . סליחה הרב נתנאל , אבל לא שמענו לך . בכינו ועוד איך בכינו , באמצע המלחמה...
To the book