סירוב בשירות הדמוקרטיה

ידיעות אחרונות , כ " ה בשבט תשס " ה , 4 . 2 . 2005 הפקודה להרוס יישובים היא מזעזעת , גם אם היא חוקית , ואוי לדמוקרטיה שלנו אם דבר נורא כזה יעבור ללא שום זעזוע סרבנות מצפון לא תהרוס את הצבא , ולא תפורר את המדינה , והתוצאה לא תהיה ש " מעכשיו כל חייל יחליט איזו פקודה הוא ממלא ואיזו פקודה הוא לא ממלא " . אין לזה שחר . לא נכון שפחות ממאה אחוז צייתנות הוא אנרכיה . יש מרחק עצום בין שני הקצוות הללו , ושניהם בלתי דמוקרטיים . לא כל יום ממשלה נותנת פקודות שהן תועבה בעיני רבבות מאזרחי המדינה , ואם קורה דבר כזה פעם בדור , ברור שהחיילים שיסרבו לבצע את מה שבעיניהם הוא תועבה מבינים היטב את כובד ההכרעה , ואת הנדירות והחד - פעמיות של הדילמה . הסירוב החד - פעמי , המיוסר והכואב , לא יהפוך אותם למורדים ולא לסרבנים סדרתיים . אין שחר לטענה שאם היום אתה מסרב לפקודה שהיא בעיניך איומה ונוראה בממדים היסטוריים , הרי מחר כל אחד יסרב לכל עניין של מה בכך . ובעיקר אין שחר לטענה שזה ימוטט את הדמוקרטיה . להפך . גם אם יהיו ( ואני מקווה שיהיו ) אלפי מסרבים לפקודת העקירה של גוש קטיף , הדמוקרטיה הישראלית רק תרוויח מזה , וה...  To the book