קצת גולשים

ידיעות אחרונות , י ' באלול תשס " ד , 27 . 8 . 2004 התרגשנו כי כבר מזמן לא יצא לנו להיות אנחנו , כי לא מרשים לנו - ורק פה , בעולם הספורט , עוד מותר . וזה היה נהדר , כי " אנחנו " והדגל וכל זה , זה מה שאנחנו באמת כדי שלא לחטוא בקלישאות , נאמר רק שללא ספק עלינו על הגל , שישראל חיכתה חמישים ושש שנה לרגע ההיסטורי של הזהב הכחול לבן , ולב כולנו משייט אל הבחור הצעיר הזה , שבא מכרכור ולא מסינגפור . וכדי שלא לחטוא בגוזמאות נאמר שהים היה כחול מתמיד , המדינה עצרה את נשימתה , גל ביצע שיוט גאוני , ולא היתה עין שנשארה יבשה , כאשר התברר שהנה - הנה סוף - סוף גם אנחנו ... תגידו , אנחנו לא קצת גולשים ? לא . אני לא לועג . גם אני התרגשתי כשניגנו את ' התקווה ' ושמו לו זר דפנה על הראש , וגם אני חושב שהוא באמת בחור חמוד , בדיוק דמות הצבר הצנוע והזקוף , שפעם רצינו לחשוב שכמוה אנחנו נראים . אבל בכל זאת , תודו שהשתגענו . ראש החדשות , הכותרות הראשיות , ראש הממשלה בטלפון , כל המהדורה בטלוויזיה , עשרה עמודים בעיתון . מפלגת העבודה התאדתה מעל לים האגאי , מבקר המדינה נעלם בין השחפים , ואיך אמרה המגישה בקול ישראל , שתי ...  To the book