|
|
מקור ראשון , כ " ה בניסן תשע " ד , 25 . 4 . 2014 מי שקבעו את כ " ז בניסן ליום הזיכרון לשואה טעו פעמיים , אבל באורח פלא הוציאו מתחת ידיהם יצירה שכאילו תוכננה ביד אמן ומתוך רגישות היסטורית ודתית לא פשוט לנפש המעבר המטלטל הזה - משמחת החג וההלל של פסח , ממילות הקסם של שיר השירים והשירה המתפרצת של " זה אלי ואנוהו " - היישר אל הצפירה החודרת ואל הדממה הצועקת של ימי הזיכרון לשואה ולשכול . ובאמת יום הזיכרון לשואה נקבע , לכאורה בלי מחשבה יתרה , בידי המנהיגות החילונית סוציאליסטית של מדינת ישראל הצעירה , ודעתם של הרבנים ואנשי ההלכה לא היתה נוחה מהתאריך שנבחר . הם ביקשו לקבוע את יום הזיכרון הממלכתי לעשרה בטבת , ונימוקם היה עמם . אחרי שלושת אלפים שנה של תורה שבכתב ושבעל - פה , יש כבר ללוח העברי מנגינה משלו . יש ימים שנקבעו לשמחה וימים אחרים לתחנון ומספד , וצריך לדעת להקשיב לקולות הסמויים של הלוח לפני שנכנסים לתוכו בטונים צורמים . לכאורה , יאמר לך יהודי בעל חוש זמנים עברי , לא לחינם ולא בטעות הוגדר חודש ניסן כולו כימים של שמחה שלא אומרים בהם תחנון ולא מתענים . ואין לזלזל גם במסורת הישיבות , שאם איננה...
To the book |
|
|