עדיין באופוריה

מקור ראשון , ב ' באייר תשס " ז , 20 . 4 . 2007 תארו לעצמם את כיכר מלכי ישראל נמצאת בטווח עין ובטווח אש מקלעים מעמדה של האויב . זו היתה ירושלים שלי הגיע הזמן להתוודות על הסוד שלי : אני מאלה שהיו באופוריה , ועד היום לא יצאו ממנה . אלף שמאלנים נרגזים וארבעים שנות כרסום עקשני לא הצליחו למחוק לי את החיוך מהפנים . קראתי בתשומת לב את כל " הזמנים הצהובים " , ספגתי ברוב קשב את כל חרון האף הלייבוביצ ' י והעמוסעוזי , ונשארתי צוהל . משהו כנראה דפוק אצלי ללא תקנה . עדיין אני משוכנע שבאותם שישה ימים של ' 67 נפתח פרק חדש ומואר בתולדות העם היהודי ; עדיין אני מתבונן ורואה שכל מה שטוב ויפה ומשגשג ופורח במדינת ישראל של היום , משתלשל ונובע מהניצחון המופלא ההוא ; עדיין אני מסוגל בקלות לשחזר את תחושת השחרור מהחנק וההצלה מחורבן המדינה , וחמור מכול : אין בי שום געגוע לירושלים המחולקת של ימי ילדותי . רבים מהילדים ששיחקו כמוני בין הקוצים והגרוטאות שירושלים היתה משופעת בהם כותבים עליה היום בנוסטלגיה ובגעגועים ; אבל אני חושד שאין לזה שום קשר אליה , אלא לעובדה שהם היו אז צעירים ותמימים , והיום הם זקנים ציניים ונרג...  To the book