נספח להושע על יחסי אב-בן במסורת המקרא

ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלוהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם . לכו וזעקו אל האלוהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם ( שופטים י , יג - יד ) . " בנים משחיתים " עושים את כל הצרות להוריהם , בוגדים בדרכם ובוחרים בנתיבות עקלקלות וכעת , בעת משבר וצרה , מקישים בדלת בית ההורים ומתחננים להיכנס בו . האם ההורה יפתח את הדלת או יתנכר לבנו ? אומר ה ' לישראל : שבע פעמים נטשתם אותי ובעת צרתכם נקשתם על דלתי ופתחתי . מערכת סיבובית זו מסתיימת כאן , לא אוסיף להושיע אתכם . חפשו את הישועה בבתים החלופיים שבהם ביליתם בעת בגידתכם בי : " המה יושיעו לכם " . ישראל , " בנים לא אמון בם " , עומדים המומים מאחורי הדלת הנעולה ומקישים עליה שוב בחוזקה : ויאמרו בני ישראל אל ה ' חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה . ויסירו את אלוהי הנכר מקרבם ויעבדו את ה ' ותקצר נפשו בעמל ישראל ( שם , טו - טז ) . הבנים זועקים לאביהם בפשטות . מידיך נוכל לקבל כל מכה שבעולם אך לא מן החוץ . " הצילנו " . הם מצרפים מעשה לזעקה , מסירים מקרבם את כל סממני הנכר ומבקשים להזדהות כ " בנים " למקום . ותגובתו של ההורה ? - " ותקצר ...  To the book