פרק ט: המחזה האחרון

בארבעת המחזות הקודמים היה עמוס מעורב , אם כבולם את העונש ומעורר את הרחמים ) בשני הראשונים ( ואם כמפענח את מה שרואות עיניו ) " מה אתה רואה " בשני האחרונים ( . כעת , לאחר שכבר יצאה מפיו נבואת כלוב הקיץ שחתמה את הדין לרעה , רואה עמוס מחזה נוסף אך הפעם אין הוא מעורב בו . הוא עומד כצופה ורואה את האלוהים בעצמו מהלך על פני כל הארץ ומבטיח שאיש מישראל לא יימלט ממכותיו . המחזה נפתח בעמידת ה ' על המזבח , שזו לכאורה תמונה אופטימית של נוכחות ה ' על מזבח , אך מיד באה מידת הדין ופוגעת בכול , איש לא ינוס מהמכות : ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט . אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם . ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם . . 35 המובאות לשימוש בנבואה כביטוי לחיפוש אחר דבר ה ' מצויות מימי התנאים ) תוספתא עדויות פרק א ( וברציפות עד ימינו . ראו למשל בדברי הרב עובדיה יוסף , בהסבירו למה יש הרבה סיבות לשמוח להקמת מדינת ישראל : " ואף אצל המון העם אנו ...  To the book