פרק ח: המחזה הרביעי וזעקת הכאב של הנביא

המחזה הרביעי נגלה לנביא לאחר גירושו מן העיר . כבר אין שום נחמה בפיו והמראה שהוא רואה מותיר אותו ללא פתח תקווה : ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר ה ' אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו ( ח , ב ) . המחזה הזה מבלבל . הנביא רואה סל מלא פירות קיץ ) תאנים לאחר ארייתן מהעץ ( . לשאלה " מה אתה רואה עמוס " הוא עונה : " כלוב קיץ " . מה פשר המראה ? לכאורה סל מלא פירות מבטא עושר ושגשוג , אך ה ' אומר לו : " בא הקץ " . הפתרון נכפה על המראה . זו בשורת חילוט הדין של הדיין . כשם שהפעולה של קציצת הפרי מהעץ כורתת אותו ממקום גידולו ) " לקוץ " ( , כך יכרות ה ' את הקשר שלו עם עמו , מעין בשורת גט כריתות . מילותיו הבאות של הנביא משליכות הס על פני הארץ : והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני ה ' רב הפגר בכל מקום השליך הס ( ח , ג ) . כך נסתיים המראה הרביעי , מכאן אין תקומה . תמונת הפתיחה של הספר המתארת את " השואפים על עפר ארץ " ) ב , ז ( חוזרת כאן , בסיום המראות : " שמעו זאת השואפים אביון " ) ח , ה ( . בתחילת הספר , עת הסתובב עמוס בארץ , עוד נצנצה בו תקווה שהשומעים יתעוררו למשמע דבריו ויחזרו ל...  To the book