פרק ה: לדעת את ה'

אל מול חוות החיות הגסה הזו משרטט עמוס את הנוסחה היחידה שתאפשר לישראל לשרוד על אדמתם - " לעשות צדקה ומשפט בארץ " . אם תשמרו צדקה ומשפט , תחיו על האדמה הזו ; ביום שתפרו אותם , תאבדו את זכותכם על הארץ . זו הנוסחה המלווה את תולדות המוסר היהודי והישראלי מאז ראשית דרכם , מימות אברהם אבינו : כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה ' לעשות צדקה ומשפט ( בראשית יח , יט ) . דרך ה ' היא לעשות צדקה ומשפט . נוסחה זו מסיטה את המעשה הדתי ממחוזות ההתבודדות וההתעלות הרוחנית אל מחוזות החברה והדאגה לזולת . המדד הקובע את מידת דתיותו של אדם הוא תשומת הלב שלו לצורכי החיים שסביבו ולא רק למערכת היחסים שבינו לבין אלוהיו . עמוס הוא הראשון מנביאי הספר והמוסר שמשתמש בנוסחה באופן שיטתי . בדפדוף בין פרקי הספר אפשר לחוש שהחברה שומרת על חוקי התורה כל עוד מדובר במצוות שבין אדם לאלוהיו . עמוס מבקש מההמון להבין שקרבת ה ' ודרישת ה ' במקדשי בית אל אינן מהוות תנאי מספיק לעבודת ה ' : דרשו את ה ' וחיו , פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל . ההפכים ללענה משפט , וצדקה לארץ הניחו ( ה , ו - ז ) . אם את...  To the book