sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
כך , כתב , למשל , בתרגום ' העורב ' : ליל אין סוף , אין קץ לחבל — לא הועילו ספרי הבל השכיחני את האבל — את הצער הבוער ( עמ ' יז ) המילה ' חבל ' ( בצירה וסגול ) במובן שבו היא משמשת כאן ( ייסורים , כאב ) היא מילה עתיקה , מקראית ( ' צירים וחבלים יאחזון ' [ ישעיהו יג , ח ]) וגם משנאית תלמודית ( ' חבלי נקבה מרובין משל זכר ' ) . בעברית של הספרות החדשה אנו מוצאים אותה כמעט רק בלשון רבים ולרוב גם בצורת נסמך ( חבלי ביטוי , חבלי לשון , חבלי יצירה , ובמליצה גם חבלי שאול ) . הטעם לכך הוא פשוט . שימוש המילה ביחיד גורם לבלבול סמנטי בינה לבין המילה הנפוצה חבל ( בשני סגולים ) . השפה בחרה לשמור על המילה ביחיד וברבים בשביל הצורך הסמנטי הדוחק יותר והניחה את לשון הרבים בצורת הנסמך למובן האחר . ממילא נעשתה המילה גם בצורתה זו רחוקה , נמלצת , ספרותית מאוד . ז ' בוטינסקי מעלה אותה ( יותר מפעם אחת ) בלשון היחיד הלא מקובלת מפני שהיא משרתת בעת ובעונה אחת ארבעה צרכים שונים : המילה היא שם עצם סגולי , שמוטעמת בו ההברה הראשונה , וזה ' מרכך ' את המלרעיות של העברית ה ' ספרדית ' ( ז ' בוטינסקי שיחר בכל פינות המילון העברי...  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help