בסיום הסיפור ' באופן מוזר , איום ונשגב ' . מה שנאמר על מארוסיה צריך להיאמר על ' חמישתם ' בכללותו . לכאורה — רומן פרח , או רומן שוקולד ' מתוק מריר ' ; למעשה — אגרוף פלדה עוטה כסיית קטיפה . הקוראים שטעמו בו רק את הרך , המתוק עצוב , פשוט לא נעצו את שיניהם עד הגלעין המר מן המר . עם הופעת התרגום האנגלי של ' חמישתם ' ( 2005 ) הבליטו סוקרים ומגיבים שטחיים את הניגוד בין רומן ' לירי , לעתים כמעט סנטימנטלי , זה על חייהם של בני המעמד הבינוני הגבוה היהודי [ ... ] בעיר הנמל הקוסמופוליטית של רוסיה , אודסה ' במפנה המאה העשרים , ובין מחברו ' הציוני הקיצוני והקשוח וולדימיר ז ' בוטינסקי , מייסד ה " ארגון" ומחולל הצרות בפלשתינה שבשליטת הבריטים ' ( סידני מונאס ) . זה ניגוד מדומה , או אף יותר מזה , מסלף : אם בכלל קיים כאן ניגוד הריהו מעמת את המנהיג והפוליטיקאי הדמוקרט , הליברל , האופטימי , המלא אמונה בעתיד , והנכון לפשרות , עם המשורר הפטליסט , הפסימי עד עומק חזונו , הניהיליסט בעצם , ובעל תפיסת המציאות הטרגית לעילא . מעולם לא היה ז ' בוטינסקי קרוב יותר לטרגדיה היוונית מאשר בסיפור זה על מסעה ההיסטורי הקצר וה...
To the book