|
|
במקום שהשכל , ההיגיון וההבנה נגמרים , מתחילה האמונה . ( פתגם עממי ) בפרק זה אעסוק באמונה הדתית . אין ברצוני לנסות ולהוכיח כאן את קיומו של אלוהים , אלא רק לאפיין את האמונה בו ולראות את המשמעויות שניתנות לה תחת התפיסות הפונדמנטליסטיות , הספקניות - פוסט - מודרניות והסינתטיות . זהו תרגיל ביישום הניתוח שנעשה בספר . בחירת הנושא לתרגיל הזה כמובן אינה מקרית , שכן אם נשאל אדם מן הרחוב , דתי או חילוני , על מאפייניה של אמונה דתית , הוא מיד ישיב שהיא לא עולה בקנה אחד עם ספקנות . בחינוך הדתי גדל המתבגר על בסיס התפיסה שאמונה צריכה להיות ודאית , מעל לשכל , מעל לביקורת ( לא בפרטים בתוכה אלא היא עצמה ) . עיסוק בביקורת על האמונה נתפס כמשהו בעייתי , ואפילו כרוך באיסור . כלומר , אמונה דתית מזוהה באופן טבעי ומיידי עם פונדמנטליזם ( שוב , לא בהכרח פרקטי אלא פילוסופי ) . כאן ברצוני לבחון את ההנחה הזאת ולטעון שבהחלט ישנה גם אפשרות אחרת , סינתטית . כפתיח , ברצוני להקדים ולהציג את התמונה הסינתטית לגבי האמונה באלוהים . בלי להיכנס להגדרה מדויקת שלו , לצורך הדיון נגדיר את אלוהים כישות כלשהי , נפרדת מהעולם , שבראה א...
To the book |
|
|