ד, ד-יא ה׳ מלמד את יונה לקח

פרק ד פסוק ד ויּאמר ה ' ההיטב חרה לךְ : על תפילתו - טרונייתו הארוכה יחסית של יונה משיב ה ' בשאלה קצרה בת שלוש מילים : " ההיטב חרה לך ? " את שאלתו של ה ' , היודע כי " היטב " - היינו בשיעור רב , הרבה מאוד ( ראו דברים ט , כא ; יג , טו ועוד ) - חרה לו ליונה ( ראו פסוק א ) , ניתן להבין בשתי דרכים : כשאלה רטורית שאין האלוהים מצפה עליה לתשובה , או כשאלה של ממש . אם שאלה רטורית לפנינו , משמעה הוא : אכן , יודע אני שחרה לך היטב ( וראו בדומה את דברי ה ' לקין : " למה חרה לך ולמה נפלו פניך ? " [ בראשית ד , ו ] , שאלה שמשמעה : אין סיבה לחרונך ) . אם שאלה של ממש לפנינו , הרי שהיא נועדה לפתוח ליונה פתח לתשובה , להמשך השיג והשיח שלו עם ה ' , אך יונה אינו נענה לאתגר זה . כך או כך , המילה הפותחת את דברי ה ' בפסוקנו , " ההיטב " , מתקשרת אל סוף דברי יונה : " טוב מותי מחיי " . אף שיונה הוא שפתח בשיחה עם ה ' , בתפילתו ( פסוקים ב - ג ) , הוא בוחר שלא להשיב לה ' על שאלתו זו , ולפיכך יפתח כעת ה ' במהלך אשר יגרום ליונה להשיב לו על שאלה דומה בהמשך . פסוק ד פותח אפוא שני שלבים בלימוד הלקח שמלמד ה ' את יונה : ( א )...  To the book